אישפוז כפוי מטעם פסיכיאטר מחוזי וכיצד מגישים עירעור


ערעור על אישפוז כפוי מטעם פסיכיאטר מחוזי-

רבים רואים בפסיכיאטר המחוזי כדמות מיסטית כמעט, בעלת יכולת אינסופית ולעתים לא ברורה מבחינת המניעים שלה. מעטים הם אלו שנתקלים בחיי היום יום בתפקידו של הפסיכיאטר המחוזי. כמובן , שמעבר לאלו שעסוקים בתחום בריאות הנפש, נתקלים בגוף הזה חולים, משפחותיהם וגורמים אחרים שזקוקים לטיפול או להתערבותו של הפסיכיאטר לצורך עבודתם.כחלק מתפקידו של הפסיכיאטר המחוזי יש בסמכותו להורות על אישפוז כפוי. רבים שואלים כיצד ניתן להגיש ערעור על אישפוז כפוי זה.

הפסיכיאטר המחוזי הוא למעשה פסיכיאטר מומחה שהגדרת תפקידו ותחומי אחריותו נקבעו בחוק הטיפול בחולי נפש. החוק מסדיר את הגדרת הפסיכיאטר, מיהו בעצם פסיכיאטר, מהי בדיקה פסיכיאטרית, מה המשמעות של אישפוז פסיכיאטרי ובאלו תנאים ניתן לאשפז, בין אם המדובר באישפוז בהסכמה ובאלו מקרים ניתן לאשפז אנשים בניגוד לרצונם- אישפוז כפוי. החוק גם קובע מה חובות של הגופים המטפלים וכיצד עליהם להוציאם לפועל ובאלו מנגנונים.

הפסיכיאטר המחוזי כתפקידו נתפש בתחילה ולעתים קרובות ולצערנו נתפש בטעות כתפקיד בלעדי של כפיית טיפול פסיכיאטרי. כשבודקים את נפח העבודה של הפסיכיאטר המכהן בתפקיד זה, ניתן לראות שהטיפול הכפוי מהווה אחוז די קטן משק המטלות שיש לו. לצרוך העניין, במאמר זה אסביר את התפקיד של הפסיכיאטר המחוזי בעניין האשפוז הכפוי והערעור על החלטה זו.

הרקע לחוק הטיפול בחולי נפש

הפסיכיאטריה יצאה מתחום הטיפול הענישתי החברתי שהיה נהוג בתקופת ימי הביניים. בתקופה זו, מכיוון שלא הייתה הבנה של תהליכי מחלה נפשית , הידע התבסס על אמיתות שנבעו מתוך הפולקלור, דעות קדומות ועירוב של דת , אמונות תפלות, דעות קדומות ופחד. עם השנים, ובעיקר ב 60 שנה אחרונות חל זינוק בידע הרפואי שהתבסס הודות למחקר רפואי מעמיק וקידם את ההבנה באשר להפרעות נפשיות- מקורן, הביטויים שלהם, הפרוגנוזה שלהן והטיפול האפשרי בהם. מגמה זו, יחד עם המגמה של קידום ערך זכות הפרט הביאו לתהליכים מקבילים שמשמעותם הייתה:

  • ראיית מחלות נפשיות  מסוימות כ"מחלה" ולא כבחירה או כישוף. משכך, אנשים הלוקים בהפרעות נפשיות ואפילו קשות, זכאים לזכויות ככל האנשים מטבע היותם אנשים. בזכות ולא בחסד.
  • ההבנה של המנגנון של היוצרות מחלות נפש, הביטויים שלהן והטיפול בהם הביא להבנה שגם מחלות אלו שלא ניתן לראותן בבדיקות מקובלות (הרי ברור שלא נוכל לראות "דיכאון" בצילום רנטגן, למשל) ניתנות לטיול ואף לריפוי.

שיווי המשקל שבעבר נטה לכיוון של הכלל עבר לטובת הפרט. אנשים הסובלים מהפרעות נפשיות קשות קיבלו לגיטימציה והכרה שמחלתם אינה עונש בשל היותם אנשים רעים או חוטאים או חלילה, עוסקים בכישוף. המחלה שלהם ניתנת לשליטה ואף לריפוי. הטיפול באנשים אלו הפך מבידוד, הגבלה והענשה לטיפול לצורך החזרת הבחירה החופשית שלהם שבשעת מחלתם נלקחת מהם בשל המחלה שהם לוקים בה.

יחד עם זאת, ההכרה שמחלות נפשיות נוטלות מהאדם את זכות הבחירה שלו בשל עיוות המציאות או הבנה שגויה של כירויים חיצוניים או פנימיים, הטילה את נדנדת שיווי המשקל שתטה לכיוון של טובת הפרט. אבל עד לגבול מסוים. הטיפול הכפוי יינתן ככל האפשר למצבים שבהם הזכות לבחירה ניטלת מאותם האנשים בשל מחלתם.

באלו מקרים ניתן לכפות על אדם אישפוז או טיפול פסיכיאטרי בניגוד לרצונו?

חוק הטיפול בחולי נפש קובע שניתן לכפות טיפול פסיכיאטרי על אנשים שלוקים במחלה נפשית קשה, שפאת מחלתם זה כושר השיפוט ובוחן המציאות שלהם לקוי והם מהווים סכנה לעצמם או לסביבתם. המטרה של כפיית הטיפול אינה ענישה אלא טיפול על מנת להחזיר לאותם אנשים את זכות הבחירה הפנימית שלהם. בסיום התהליך, אנשים אלו משתחררים מטיפול שנכפה עליהם ויכולים לחזור לחייהם, ככל האפשר.

אני יכול לומר באחריות שיאן החלטה יותר קשה מאשר להחליט עבור אדם שהוא צריך לקבל טיפול נגד רצונו. הבסיס להחלטה זו היא ההכרה שמחלתו של האדם היא מחלה ככל מצר רפואי בריאותי אחר והמטרה הטיפולית היא להשיג את שליטת האדם על מחשבתו ותחושותיו באופן שיאפשר לו להפעיל שיקול דעת.

מה תהליך  הוצאה לפועל של הוראת אישפוז כפוי?

לאחר שפסיכיאטר מומחה בודק את החולה ומוצא את הממצאים שחייבים את אישפוז של החולה במחלקה פסיכיאטרית ואפילו בניגוד לרצונו, עליו לשכנע את הפסיכיאטר המחוזי. החוק מציין שהפסיכיאטר צריך לשכנע את המכהן בתפקיד הפסיכיאטר המחוזי. כלומר, אין אישור אוטומטי להחלטה זו.

אז כיצד מערערים על החלטה לאישפוז כפוי?

החוק מאפשר לכל אדם. בין אם הוא החולה עצמו, משפחתו ואפילו חבר או סתם מכר, לערער על החלטה זו בפני גוף שנקרא ועדה פסיכיאטרית מחוזית שבה חברים פסיכיאטרים ומשפטן שהוא נציג הציבור. לחולה יש זכות להיות מוצג על ידי עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית. מטרת המנגנון הזה היא לווסת ולמנוע טעויות או הערכות שגויות לגבי מסוכנותו של האדם כנובעת מתוך מצב של מחלה נפשית.החלטת הועדה הזו גוברת על החלטת הפסיכיאטר המחוזי. במידה וישנה חוסר הסכמה, בין אם של המחלקה המאשפזת או של החולה או נציגו על החלטת הועדה הפסיכיאטרית המחוזית, ישנה זכות ערעור בפני בית משפט מחוזי.

סיכום:

במאמר זה סקרתי את הרקע של חוק הטיפול בחולי נפש, מה התפקיד של הפסיכיאטר המחוזי בחוק זה כסמכות שמאשפזת בכפייה וכיצד ניתן לערער על החלטתו. יש לזכור שהחלטה זו של הפסיכיאטר המחוזי הינה מקצועית רפואית וגם עליה ניתן לערער בפני הרשויות המתאימות.

כל מסע ארוך מתחיל בצעד אחד קטן...
ד"ר חיים שם דוד, פסיכיאטר מומחה עוסק בפסיכיאטריה כללית ומשפטית. אם החלטת שהגיע הזמן לשפר את איכות החיים שלך ניתן לקבוע תור. המרפאה נמצאת ברחוב קהילת ונציה 10 בתל אביב. לקביעת תור ולקבלת פרטים ניתן להתקשר בטלפון 03-5114390 או בטלפון 050-2511317.